גשר קנטיליבר | Cantilever
פירוש המילה Cantilever באנגלית הוא קורה אופקית שמעוגנת בצידה האחד בלבד. קורה זו, יכולה לשאת מטען שנתמך על ידי המומנט ללא תמיכה חיצונית. ברפואת שיניים משתמשים בגשר הקנטיליבר כדי למלא חלל בפה שנוצר עקב עקירת או אובדן שן. משתמשים בגשר במקומות בהם השיניים אינן נמצאות תחת לחץ, בעיקר לשיניים הקדמיות והיכן שישנה שן בריאה בצד החלל הריק. גשר קנטיליבר מבוסס על שן תותבת המכונה “פונטיק” בסמוך לכתר מחרסינה – מִשְׁעֶנֶת או יַרְכָּה.
שלב ראשון בהכנת גשר קנטיליבר
בשלב הראשוני יכין הרופא מדגם של הלסת העליונה והתחתונה. את המדגם הוא מכין בעזרת שתי תבניות שיכילו אלגינט (מלח של חומצה אלגינית שהיא תרכובת כימית המופקת מאצה חומה שמסוגלת לספוח מים וידועה כחומר מסמיך). את העיסה שכוללת אלגינט ומים מערבבת הסייעת בתוך בול (קערית מפלסטיק). לאחר מכן ממלאים את התבניות (כפות מפלסטיק או ממתכת) בעיסה ומצמידים אותן לשיניים. לוקח לעיסה להתקשות חלקית בערך שתי דקות ובסיומן הן מוצאות מהפה.
שלב שני בהכנת גשר קנטיליבר
בשלב זה יכין הרופא את השן התומכת, לשם כך הוא ישתמש בכלי ידני מהיר שיעצב וישחיז את השן בתוך המרווח למין משענת בצורת יתד על מנת שלאחר מכן ניתן יהיה להתאים את השן התותבת אליה. בזמן שהרופא משחיז את השן התומכת, הסייעת תשאב ותנקה את כל הנוזלים והשאריות השונות לנוחות המטופל. כאשר הרופא הביא את השן למימד המתאים, הוא יניח חוט הבדלה הטבול רססטיפטין מתחת לגובה החניכיים שיעצור דימום ושיעזור באבחון המדגם כשהוא מדגיש את התיחום בין השן לחניכיים.
הסייעת תכין את ערכת המֶרֶק (בדרך כלל על בסיס זָרָז או קָטָלִיזָטוֹר) שיעורבב עם חומר רך (אקואסיל). לחומרים יש שני צבעים מנוגדים שיצריכו ערבוב עד לקבלת צבע אחיד, החומרים יעורבבו במערבל מיוחד, וכאשר העיסה תהיה במרקם אחיד היא תועבר למגש עם התבנית. הרופא יניח את המגש עם המֶרֶק בפה של המטופל וישאיר אותו למשך שלוש דקות. לאחר מכן הוא יסיר את התבנית ויוסיף תערובת רכה לתוכה ולמקום שהוכן עבור השן ויחזיר את התבנית פעם נוספת למשך מספר דקות, התערובת הרכה תקנה דיוק רב יותר להכנת השן.
כאשר התבנית הושלמה, יש לטבול אותה בכלי חיטוי למשך 10 דקות ולפני שהיא נשלחת למעבדה. בשלב הזה מכינים גם כתר זמני שיונח על השן המעובדת וימלא את החלל עד שהגשר יחזור מהמעבדה (בדרך כלל תוך שבועיים). הרופא יתאים בינתיים את הכתר הזמני ויסיר פינות גסות או חדות. את הכתר הזמני מדביקים בצמנט זמני שקל יהיה להסיר בהמשך.
גמר טיפול
לאחר כשבועיים, המטופל ישוב למרפאה לצורך התקנת הגשר. בשלב הראשון יוסר הכתר הזמני ולאחריו יותקן הגשר שכולל כאמור כתר מחרסינה. הרופא יבדוק את התאמת הכתר למערכת השיניים וביחס לשן הנגדית בעזרת נייר מפרקיים (נייר כחול). התאמת גשר תצריך השחזה קלה ולאחר שהמטופל יביע שביעות רצון מהצבע, האורך וההתאמה, יודבק הגשר באופן קבוע עם דבק צמנט מסוג פוג’י פלוס.
לאחר הטיפול
הרופא יידע את המטופל על הצורך בשימוש בחוט דנטאלי מסביב לגשר, מועדף הסוג האיכותי יותר המעוצב במיוחד לטיפול בגשרים. יש לתת דגש על האזור שמתחת לגשר והיכן שנלכדים שיירי מזון. חשוב לשמור על המקום נקי למניעת ריקבון השן התומכת היכן שמוצבת הירכה התומכת על השן הבריאה. הרופא ידריך גם את הפציינט על אופן הצחצוח לאורך קו החניכיים כדי לשמור עליהם במצב בריא ולמנוע נסיגת חניכיים שכן במידה והדבר אכן מתרחש ייראו שולי צוואר השן כמו קו כהה אשר מבחינה אסתטית הוא אינו רצוי לחלוטין. מברשות לצחצוח פנימי מומלצות בכדי לנקות את האזורים הסמוכים וכדי למנוע הצטברות שיירי מזון.
יתרונות וסיכונים
גשר קנטיליבר דומה לשן טבעית וזהו יתרונו הגדול, מעבר לכך מדובר בשיקום קבוע ולא נתיק (בשונה מתותבות). הסיכון העיקרי מגשר קנטיליבר נגרם מלחץ יתר שעלול להיות מופעל על השן התומכת ולגרום לשבירתה, הלחץ אף עלול לפגוע במוך השן ולהסב נזק לשיניים התומכות. הגשר אינו מתאים לכל אחד, המועמדים לגשר קנטיליבר חייבים להיות במצב תקין מבחינת היגיינת הפה בגלל שתפקיד השיניים התומכות הוא קריטי. מטופל עם היגיינת פה ירודה, מעשנים או אנשים שיש להם שן תומכת שאינה יציבה לא יתאימו להליך.