השתלת עצם
השתלת עצם בלסת (Jaw bone grafting)
עם הגיל, העצם מורחקת מהרכס בלסת כתוצאה מגידול משמעותי בסינוסים. מדובר בהתהליך שמתרחש אצל כל אחד ואחד מאיתנו כמעט מבלי לפסוח על אף אחד. לעצם יש חשיבות קריטית לפני מעבר השתלות שיניים. בכ- 30% מהמקרים צריך לבנות עצם לפני ההשתלה שכן השתלים הדנטליים צריכים להתמזג ולהיקלט היטב לתוך “קרקע” (עצם צפופה ומשמעותית שתוכל להחזיק את השתל),
אם אותה קרקע נעלמת, הרי שלא ניתן לבצע השתלה מוצלחת. פתרון הבעיה בה לידי ביטוי בהליך משולב הכולל השתלת עצם בלסת ובחניכיים באמצעות ניתוח הרמת סינוס. השתלת עצם בלסת מבוצעת כבר מעל לשני עשורים, היא נחשבת למקובלת מאוד ומציגה שעורי הצלחה גבוהים מאוד המאפשרים התקנת שתלים בטוחה לקבלת מנשך תקין ובריא.
כמות העצם אותה משתילים בלסת
העצם שאותה משתילים יכולה להגיע ממספר מקורות והיא מקוטלגת לפי תרכובות שונות (ראה בהמשך) אולם השתלת עצם עצמית (שנוצרת מתוך הגוף), היא זו שתיתן את התוצאות הטובות והמהירות ביותר. בהרמת סינוס ממוצעת צריכים להשתיל בין חמישה לעשרה גרם (5cc -10cc) עצם עצמית, שזה יותר ממה שניתן להפיק בדרך כלל מאזורי התרומה בתוך הפה ולכן, ברוב המקרים צריך להוסיף עצם מסוגים שונים (עצם סינטטית, עצם שור או תרכובת של שתיהן). תקופת ההחלמה וקליטת השתלת העצם המעורבת (גם עצמית וגם חיצונית) עלולה להיארך זמן ממושך יותר (במקום ארבעה עד שישה חודשים בהליך של השתלת עצם עצמית, יש להמתין כתשעה חודשים ולעיתים אף שנה).
כיצד מבוצעת השתלת עצם בלסת?
השתלת עצם בחניכיים והרמת סינוס במקרים מסוימים יכולים להתבצע יחדיו וזאת באם קיימת מספיק עצם בין רכס הלסת העליונה לבין תחתית הסינוס, המאפשרת לייצב את השתל הדנטלי בצורה טובה. כאשר אין מספיק עצם, בשלב הראשון עוברים הרמת סינוס וממתינים עד שתרכובת העצם מתייצבת (הליך שמצריך לפחות 4 חודשים ותלוי כאמור בסוג העצם איתה מבוצעת ההשתלה) ורק לאחר מכן ניתן יהיה לבצע השתלת שיניים.
כדי לבחון האם אתם זקוקים להשתלת עצם יש לעבור ראשית צילום סיטי. אם עובי העצם בלסת קטן מ- 10 מילימטרים (לא תמיד), קרוב לוודאי שתאלצו לעבור הרכבת עצם שכן אם לא תוכנס עצם ללסת העליונה, קיים חשש כבד לכך שהשתלים הדנטליים לא יאחזו כשורה ומכאן שהכישלון בהליך מובטח וזאת מבלי להתייחס בכלל לסיבוכים שעלולים להתרחש אם השתל יחדור לחלל הסינוסים, סיבוך חמור שדורש התערבות כירורגית לא פשוטה לתיקון המפגע.
תרכובות העצם בהליך ההשתלה
Autograff - השתלת עצם עצמית נחשבת כאמור למוצלחת ביותר. בהשתלת עצם עצמית משתילים רקמות ממקום אחד (תורם) למקום אחר באותו המטופל. כעיקרון זוהי אותה עצם בדיוק שנלקחת מאזור תרומה אחד ומושתלת באזור שני של הגוף לתוך החלל שנוצר עבורו. ההצלחות הטובות ביותר הושגו בהשתלות עצם מהגוף, מאחר ומדובר ברקמות חיות בעלות תאים שלמים שאינם נדחים ע”י המערכת החיסונית, המתאימים במבנה המיקרו ארכיטקטי באופן מושלם. החיסרון היחידי של השתלת עצם עצמית הוא העובדה שהעצם חייבת להילקח ממקום אחר בגוף, דבר שמסרבל את הליך ההשתלה במעט. עצם עצמית מתאימה יכולה להגיע למשל מעצם הלחי, באופן הזה, הניתוח כולו מתבצע ללא פצעים וצלקות מחוץ לפה. במקרים ואין כמות מספקת של עצם בתוך הפה, צריך לקחת עצם ממקומות אחרים בגוף, בדרך כלל מהשוק או מהירך.
Allograft – מוגדר כהרכב רקמות של יחידים (בני אדם) מאותו סוג אך בעל מרקם גנטי לא זהה, מקור העצם הוא עצמות של נפטרים ולכן מטבע הדברים אין הגבלת כמות. העצמות הללו עוברות תהליך שמכשיר אותם להשתלה בבני אדם חיים. ההליך כולל עיבוד של העצם (הקרנות מיוחדות,הקפאה יבשה, שטיפה בחומצה ותהליכים כימיים נוספים) כך שהתוצר שיתקבל יהיה ניטרלי למערכת החיסון, ימנע זיהומים והעברת מחלות לא רצויות.
Xenograft - מוגדר כהרכב של שני מרקמים שונים (עצם שור מקורית), הרקמות הללו מועדפות בגלל שאפשר להפיק מהן כמויות גדולות של עצם עם ספציפיקציה מיקרו-סטרוקטוראלית (גורם חשוב בהרכב העצם) בהשוואה לעצם אדם מקורית.
Alloplast - כולל בעיקר חומר סינטטי שמקורו אינו בבעלי חיים או בבני אדם, משתמשים בו לניתוחי פה עם חומרים הכוללים הידרו-אוקסייפטיט או כל תרכובת טראוף.