עקירת שן בינה
שיני בינה נקראות כך בגלל שהן האחרונות שמופיעות בחלל הפה בשלבי ההתבגרות המוקדמים. רובנו נמצאים כבר עם החלק הארי של השיניים הקבועות כבר מגיל 13, וממשיכים עם שיני הבינה (טוחנות שלישיות) שמפלסות את דרכן דרך החניכיים בגיל 17 עד גיל 21. ישנם אנשים אשר שן בינה אחת או יותר אינן צומחות להם מעל פני החניכיים. שיני הבינה ידועות כ”שיניים בעייתיות”, בעיקר בעשרות השנים האחרונות שכן לרבים מאיתנו יש לסתות קטנות יותר מאשר היו לאבותינו. נוצר מצב בו השן עצורה בזמן שאין מרווח בקשת השיניים, כאשר הצמיחה איננה מתבצעת כראוי בגלל נוכחות רקמות, עצם או שן אחרת, ישנם מקרים בהם השן עצורה באופן חלקי כך שרק חלק קטן ממנה מבצבץ מעל לחניכיים, או שהיא עצורה לחלוטין ללא בצבוץ כלשהו מהחניכיים.
מתי עוקרים שן בינה?
בבדיקה כללית אצל רופא שיניים תוכלו לדעת האם שיני הבינה צומחות או עצורות. אם הרופא יאתר שן בינה עצורה או חסומה הוא ימליץ בחלק מהמקרים על עקירת שן בינה. שיני הבינה הן השיניים שמתפתחות כאמור אחרונות, הן ממוקמות בכל צד של הלסת בחלק האחורי ביותר. כאשר מגיעים לגיל 16 עד לגיל 19 אפשר יהיה לראותן. במידה ולא רואים אותן יתכן והן עצורות, כלומר, הן אינן מבצבצות דרך החניכיים או שהן מבצבצות באופן חלקי. עקירת שן בינה מתבצעת גם כאשר היא מנגחת שן או יוצרת “ערימת” שיניים אחרות. להלן סיבות נוספות לעקירת שן בינה כלואה: הסתת השיניים ושינוי המנשך, ציסטות לא ממאירות או גידולים בלסת, כאבים בצד אחד או בשני צידי הפה כאשר אוכלים ובהופעת דלקת ונפיחות בחניכיים כתוצאה משאריות מזון “התקועות” מסביב לשן הבינה.
על מה מתבססת עקירת שן בינה?
עקירת שן בינה תלויה בעומק “השן התקועה”, שיני בינה ניתנות לעקירה באותה מידה בה עוקרים שיניים טוחנות רגילות. מיד לאחר שמתחילה השפעת חומרי ההרדמה הרופא המבצע ירחיב את המכתש (האזור היכן שנמצאת השן הטוחנת) על ידי שימוש במכשיר מיוחד או בעזרת צבתות מיוחדות. הוא יניע את השן מצד לצד עד שזו תחלש על מנת שניתן יהיה לחלצה בשלמותה. אם השן “מסרבת לצאת” יבוצע חתך בחניכיים ויתכן כי גם ידרש מהרופא להוציא מעט מעצם הלסת כדי להגיע לשן, אז הוא ישלוף את שן הבינה ולאחר מכן יסגור את החתכים בעזרת תפרים. עקירות שיני בינה אורכות דקות מספר אך במקרים קשים יותר התהליך ימשך כ- 20 דקות, מקרה ״קשה״ עלול להגיע לכדי עקירה כירורגית המוגדרת ניתוח לכל דבר ועניין.
לפני עקירת שן בינה כלואה
הרופא או המנתח ייתנו הוראות מיוחדות שיש למלא במידה ויהיה צורך בעקירת שן בינה. תחילה תקבע פגישת ייעוץ מקדימה עם הרופא אשר אמור לעקור את שן הבינה. רופא השיניים יסביר את מהות העקירה והתהליך ואת סוג ההרדמה בה ישתמש. יבוצע תצלום רנטגן כדי שהרופא יוכל לעקור בצורה הטובה ביותר את שן הבינה ויילקח גם צילום רנטגן פנוראמי (צילום של כל הפה) של כל שיני הבינה וכל השיניים הסמוכות. אם מדובר בשן בינה כלואה ובעייתית, דהיינו שן שדוחפת את השורשים ואת השן הסמוכה יתכן כי יבוצע ניתוח כירורגי להוצאת השן, במצבים כאלו תינתן אנטיביוטיקה, לפני ואחרי הניתוח. תינתן גם אנטיביוטיקה גם במצבים בהם קיימת דלקת או כשהמערכת החיסונית חלשה.
כיצד מתבצעת עקירת שן בינה?
עקירת שן בינה פשוטה – במידה ושיני הבינה אינן עצורות אך ישנו צורך לעקור אותן ניתן לעשות זאת בעזרת הרדמה מקומית. רופא השיניים ישתמש במחט מאוד דקה להזריק את חומרי ההרדמה באזור החניכיים מסביב לשן הבינה שיש לעקור, ולאחר מכן הוא עוקר אותה בעזרת מכשיר דנטאלי מיוחד.
עקירת שן בינה כלואה בניתוח – עקירת שן בינה כירורגית הוא תהליך המבוצע במידה ושן הבינה עצורה (מכוסה לגמרי על ידי החניכיים ועצם הלסת) או עצורה באופן חלקי. לפני תחילת העקירה הרופא המנתח יזריק חומרי הרדמה לחניכיים באזור השן ומסביבה ולאחר מכן המטופל יעבור הרדמה בין ורידית או הרדמה כללית בחדר ניתוח, ניתן גם לבצע את ההליך במרפאת שיניים רגילה ולא “בהרדמה קשה” כפי שתואר וזה מה שקורה בדרך כלל ברוב המקרים. מומחה פה ולסת או פריודונט (מומחה חניכיים) יבצע חתך קטן בחניכיים כדי להפריד לגמרי את הרקמות מהעצם שממוקמות מסביב לשן ולבסוף יעקור את שן הבינה.
החלמה מעקירת שן בינה
קרוב לודאי שתרגישו אי נוחות מסוימת לאחר עקירת שיני בינה, אך הכאבים ואי הנוחות צריכים לחלוף מקסימום לאחר יומיים. חשוב למלא בקפידה את ההוראות של הרופא או המנתח אשר יקדמו את הליך ההחלמה. לאחר החתך שנעשה והעקירה, “נוגסים” בפיסת גזה כ- 30 דקות בכדי שהדם יקרש. יינתנו פדים מיוחדים לשימוש ביתי ויש להחליפם כל פעם כאשר הם ספוגים בדם, בדרך כלל האזור ידמם לסירוגין במשך 24 שעות. אם בוצעה עקירת שן בינה כירורגית, תופרים את האזור בהתאם לסוג התפרים, יתכן ויהיה צורך לסור ולהסירם. ישנם תפרים שהרופא המנתח יסיר לאחר שהגליד הפצע בחניכיים וסוג אחר של תפרים שמתכלים מעצמם ושאינם מצריכים ביקור במרפאה.
טיפים לאחר עקירת שן בינה כלואה
- יש להרים את הראש בעזרת כרית במקום לישון במצב שטוח.
- יש להשתמש בשקית קרח חיצונית כדי לעזור לשלוט על הכאב ולהפחית נפיחות.
- יש לאכול מוצרי מזון רכים, אסור לעשן 24 שעות לאחר העקירה ואסור לשתות חם.
- צריך להמשיך בניקיון ובצחצוח השיניים בזהירות עם חוט דנטאלי ולשמור על האזור נקי.
- יש לגרגר כל שעתיים מים פושרים עם חצי כפית מלח ולירוק (לא לבלוע) למניעת זיהום.
- צרו קשר מיידי עם הרופא במידה וחום הגוף יעלה, או כאשר הכאב אינו דועך.
סיכונים וסיבוכים לאחר עקירת שן בינה כלואה
- כאבים ומכתשית יבשה – כ- 5% מכלל העקירות גורמות למכתשית יבשה, הדבר נגרם כאשר לא נוצר קריש דם בחלל שנוצר במקום עקירת השן והעצם מתחתיו נשארת חשופה לאוויר ולשאריות מזון. מכתשית יבשה עלולה להיות מאוד כואבת ויש לטפל בה עם פלסטר מיוחד בכדי שהמקום יגליד.
- דימום כבד מעבר ל- 24 שעות – הדימום הוא נורמאלי במשך 24 השעות הראשונות אך עליו להיחלש ולהפסיק תוך פרק זמן זה.
- חוסר תחושה – הסנטר ולעיתים גם השפתיים יישארו רדומים וללא תחושה עד שהשפעת ההרדמה תפוג. אם הסנטר והשפה התחתונה יישארו ללא תחושה, הרי שנגרם גירוי מסוים לעצב הלסת. תופעה מאוד נפוצה החולפת כשלושה עד שישה חודשים עד אשר יתאחה העצב והתחושה תחזור. יהיו גם מצבים יוצאים מהכלל בהם התחושה לא תשוב לעד.
- נזק לשן סמוכה לשן הבינה – תופעה זו אינה שכיחה, אך השן הסמוכה עלולה במקרים מסויימים להיות מושפעת מהעקירה.
- פגיעה בטיפול קודם - נזק לעבודה קודמת (כתרים וכד’) שנמצאת בסמוך לשן הבינה.
- לסת קשה - חוסר היכולת בפתיחת הפה עקב פגיעה בעצב או בגלל ״שריר תפוס״.
- תופעות לוואי נוספות - נפיחות בשפה התחתונה או בלשון, שינוי בחוש הטעם, מצבים אלו עלולים להתרחש כתוצאה מנזק לעצב.