עקירה כירורגית
אחת הפרוצדורות הכירורגיות הנפוצות ביותר היא עקירה כירורגית. בשונה מעקירה רגילה אותה מבצעים בקלות יחסית תחת הרדמה מקומית בעזרת צבת מיוחדת שגורמת לשן לזוז קדימה ואחורה על מנת לשחררה לפני עקירתה, ניתוח עקירה כירורגי נחשב למסובך יותר ובמהלכו יתכן כי הרופא ידרש להסיר עצם, להוסיף עצם, לקפל חלק מרקמת החניכיים שמטרתו חשיפה או פיצול השן הנעקרת ולבצע פעולות נוספות על מנת להסיר את השן הסוררת ולעיתים תחת הרדמה כללית או סדציה.
עקירת שיני בינה הכלואות באחת מהלסתות, פיצול שורשים בגלל הרס גדול של כותרת השן, מוגלה המחייבת כריתת רקמה מודלקת הסובבת את השן הנגועה, שיניים שבורות שאינן ניתנות לשחזור ע”י כתרים או גשרים ועוד עלולים להגיע עד כדי עקירה כירורגית שמשמעותה בשונה מעקירה רגילה היא “הפשלת” החניכיים.
מתי מבצעים עקירות שיניים?
באופן עקרוני מבצעים עקירות שיניים ממש כשאין ברירה, הווה אומר כאשר לא ניתן להציל את השן ומכאן החשיבות של בדיקות שיניים תקופתיות שכן ישנם מצבים בהם העקירה הייתה נמנעת אם ״היו תופסים את זה בזמן״. אם נבדקתם והומלץ לכם על עקירה או עקירה כירורגית דרשו לדעת מדוע, חשוב להיות מעורים בסיבת העקירה שכן שן שנעקרת לא ניתן להחזיר! במקום החלל שנוצר יבוא גשר וברוב המקרים מילוי החסר יתבצע ע״י השתלת שתל דנטלי המהווה תחליף לשן המקורית - סיפור של כמה אלפי שקלים בודדים במקרה הטוב.
המצבים שמחייבים עקירה של שיניים הם ברוב המקרים כאשר ישנו הרס כותרתי גדול, עששת עמוקה שאינה ניתנת לשחזור, בעיות אנדו, דהיינו תהליכים מיוחדים שחידוש וטיפולי שיניים משמרים לא יעזרו, כאשר ״סובלים״ מבעיות פריודנטאליות כמו כיסים גדולים וניידות ובמצבים בהם השן איננה ממוקמת במקומה, למטרות אורטודנטיות וכאשר השן מזוהמת ושבורה.
בדיקות קליניות לפני עקירה כירורגית
לפני שתקבלו דיאגנוזה שיש לעקור שן, הרופא יבצע מספר בדיקות קליניות בהן בדיקת נפיחות, פיסטולה. הרופא יסקור את צבע השן והרקמות מסביב, יבדוק פיזית עם אצבעות הידיים את הרקמות מסביב לשן, ינסה לאתר רגישות, אי סדירות או שקע. כמו כן תבוצע בדיקת מוביליות באמצעות מכשירים מיוחדים, בדיקת ניקוש וילקחו צילומי רנטגן שיסקרו את הרקמות הסובבות, קרבה לסינוס ולעצב ועוד. חשוב לבצע את כל הבדיקות ולא להסתפק באבחנה מהירה שכן שן שנעקרה כאמור לא תצמח!
כיצד מבוצעת עקירת שיניים?
עקירה כירורגית או עקירת שיניים יש לבצע בשטח “סטרילי” (ניקוי אבנית, שטיפת כלורהקסדין), אין לבצע תנועות עקירה אגרסיביות בכל שלבי ההליך! לא כל עקירה דומה, יש שיניים שיחולצו חלק ויהיו כאלה שהעקירה תהיה קשה ובעיתית, למשל שיניים עם שורשים מתכנסים קשות מאוד לעקירה, שיניים לאחר טיפול שורש שבירות יותר ולכן יש לנהוג בהן בהתאם.
לפניכם שלב אחר שלב כיצד מבצעים עקירות שיניים. השלב הראשון כאמור מצריך בדיקה קלינית ואלחוש המקום (הרדמה מקומית/ כללית במצבים חריגים), לאחר מכן הרופא יפריד את השן שמיועדת לעקירה מהרקמה הרכה ע”י מניף (כלי עבודה יעודי לעקירות). בשלב השלישי יתבצע ערעור אחיזת השן באמצעות מיכשור מתאים ועקירת השן ע״י צבת מתאימה. בסיום ההליך יסולקו פתולוגיות שנותרו והמוסטזה. בעקירה כירורגית יש לחלץ את השן ע”י חיתוך החניכיים ובסיום ההליך החניכיים נתפרות.
טעויות נפוצות בעקירות שיניים
לא תמיד הכל הולך חלק, ישנם מצבים בהם עקירת שיניים או עקירה כירורגית שמבוצעת מסתבכת בגלל פעולה לא נכונה ולעיתים כתוצאה מרשלנות הרופא המטפל ולכן חשוב שתבחרו ברופא מתאים שיבצע את ההליך. באופן כללי ישנן טעויות נפוצות אותן מבצע המטפל וחשוב שתהיו עם האצבע על הדופק כאשר אתם נמצאים בתוך ההליך ולפניו.
הפגנת ידע תמנע מהרופא ״לבצע שטויות״ ולכן הקפידו לשאול באיזה מכשירים מבצע הרופא את העקירה, שימוש במכשירים לא נכונים ברוב המקרים יגרום לסיבוכים מיותרים. וודאו כי הרופא אוחז בכותרת השן בלבד. שימו לב האם פעולת העקירה מבוצעת מהר מידי, המהירות עלולה לפגום בהוצאה חלקה של השן, גם תנועות לא נכונות והפעלת כוח לא מבוקר עלולות לפגום בתוצאה הרצוייה ולגרום לסיבוכים מיותרים.
לאחר עקירה כירורגית
חשוב להימנע מאכילת מזון קשה כ- 24 שעות לאחר עקירה כירורגית, אסור לירוק ולשטוף את הפה במים מאחר ופעולות אלו גורמות לדימום להתגבר. יש ליטול אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום המקום. כאבי שיניים לאחר עקירה עלולים להתרחש, ניתן לשלוט בהם באמצעות משככי כאבים, בשלבים הראשונים ניתן להשתמש בשקיות קרח אם יש (או באפונה קפואה) באזור הניתוח להורדת נפיחות.
יממה לאחר סיום ההליך מומלץ לגרגר מים עם מלח מספר פעמים ביום. הכאבים נמשכים לרוב עד 3 ימים מסיום העקירה אולם הם יכולים להימשך יותר, במצבים מסוג זה מומלץ לדווח לרופא השיניים. ניתן לחזור לעבודה יום לאחר ההליך. אם החניכיים נתפרו בסיום ההליך יש לסור למרפאה לצורך הסרתם כשבעה ימים מתום העקירה.