חריקת שיניים
חריקת שיניים (ברוקסיזם) הוא מושג רפואי המתאר הרגל לא רצוני שלוחץ, חורק ושוחק את השיניים במודע או שלא במודע וגורם לנזק בשיניים. תנאים אלו משפיעים על 10% עד 20% מהאוכלוסייה (ילדים ומבוגרים כאחד). ישנם אנשים מסוימים עם חריקת שיניים אשר מתחילים ללחוץ על השיניים שלהם במשך היום, ובמיוחד כאשר הם שרויים במצבי לחץ או דיכאון. ברוב המקרים החריקה קלה ואינה מסבה נזק. ישנם מקרים בהם הברוקסיזם אלים וברוטלי יותר ובא לידי ביטוי באי סדרים בשרירים ובמפרקי הלסתות, כאבי ראש, שחיקת השיניים ובעיות נוספות. ישנם אנשים הסובלים מחריקת שיניים לילית שאינם מודעים לתופעה עד שזו גורמת לסיבוכים ומכאן החשיבות באיתור וגילוי החריקה הלילית מוקדם ככל האפשר.
ההיסטוריה של חריקת שיניים
עוד משחר ההיסטוריה ניתן ללמוד כי האנושות הכירה בתופעת הברוקסיזם. הפעם הראשונה שחריקת השיניים הוזכרה הייתה בתנ”ך בו היה מדובר על חריקת שיניים ביחס לענישה הנצחית. בשנת 1902 אחד החלוצים של המחקרים בתחום זה בשם קרולי הזכיר בתכתובותיו שלמעשה כל בן אנוש באיזה שהוא שלב בחיים מפעיל כוחות לא טבעיים על מערכת הלעיסה, וכבר מיד לאחר מכן בשנת 1907 הופיע בפעם הראשונה המושג “ברוקסימניה” שהיא חריקת שיניים אובססיבית בסוג של פרסום מדעי בעיתונות הצרפתית על ידי מרי ופיטקייביץ. מאז עברו עוד כמה שנים עד שבשנת 1931 הטביע מדען בשם פרוחמן את המושג “ברוקסיזם”.
חריקת שיניים צנטרית ואקסצנטרית
את החריקה אפשר לחלק לשני סוגים. הראשון נקרא צנטרי (מרכזי) - בחריקה שכזו השיניים לוחצות האחת על השנייה (הלסת עולה ויורדת). לסוג השני קוראים אֶקְסְצֶנְטְרִי שהוא שפשוף וחיכוך השיניים (הלסת זזה ימינה ושמאלה). תנועות השיניים הללו נוטות להיות אגרסיביות, חוזרות על עצמן ומתמשכות ואף משתנות עם הלעיסה והבליעה, הן יכולות להתרחש בלילה וגם ביום והן פוגעות בכולם וללא אבחנה (גברים, נשים וילדים).
את הסיבה לחריקת השיניים קשה לאפיין בוודאות אולם ניתן ליחס אותה למצבי לחץ ודיכאון. למרות שקשה מאוד לשים אצבע על הגורם להופעת החריקה, הסתבר כי הפרעה במערכת העצבים המרכזית כגון פגיעה בצמרת המוח, הפרעות מוח עצם בהֶמִיפְּלֶגְיָה (שיתוק חצי גוף) בילדות או שיתוק עֲוִיתִי(סְפַּסְטִי) ילדותי גורמת לחריקת שיניים.
חריקת שיניים בשינה
חריקת שיניים בשינה (בלילה) היא פעולה מוטורית של הפנים והפה שנעשית במשך השינה ומאופיינת בכיווצים פיזיים ותכופים של השרירים המרימים את הלסת. הקשר בין הפרעות בשינה וההתעוררות נחשבות ל״פרה-סומניה״ שהם אירועים פיזיים לא רצוניים המתרחשים במהלך השינה בלבד. ארועים מוטוריים ואוטומטים אלו, מושפעים מדרגות התעוררות שונות. מעריכים שהם מושפעים מפחדים ליליים, הַרְטָבָה, חלומות מבהילים ותנועות רגליים. חלק מהמחקרים מצביעים כי חריקת שיניים בלילה מתרחשת בשלב העמוק בשינה ואחרים מראים כי החריקה מתרחשת בשלבים 1 ו- 2 של השינה שהם אינם שלבים עמוקים.
סימפטומים לחריקת שיניים
חריקת שיניים עשויה לכלול רגישות יתר של השיניים בגלל חשיפת הדנטין עקב השחיקה, חוסר איזון משמעותי במפרק הלסת, בעיות בבליעה, בעיות בתנועת השיניים ואף אובדן שיניים במקרים קיצוניים. ההשלכות הללו צריכות להיות כאמור מטופלות על ידי רופא שיניים אולם בגורמים השורשיים (דכאון למשל) של התופעה אמור לטפל פסיכולוג. חריקת שיניים מביאה לידי פעילות יתר של כמה שרירים בלחי המניעים את הלעיסה ועלולים להוביל ללחץ יתר על שרירים בעורף ובצוואר. התופעה היותר מיידית של כל אלו הם כאבים בפנים ובעיות בצוואר ובגב. ישנן עוד תופעות והשלכות לברוקסיזם כמו ורטיגו, סחרחורות והזיות אקוסטיות.
הטיפול בחריקת שיניים
הטיפול היותר נפוץ והמסורתי כנגד ברוקיסזם מתבצע על ידי הרכבת מגן שיניים (סד לילה) שעשוי משרף או מפלסטיק המונע את שחיקת השיניים והשרירים. מגן שיניים יעלים את הכאבים בלסת וגם את כאבי הראש והאוזניים. סד לילה ימנע את שחיקת השיניים אך הוא אינו מטפל בשורש הבעיה ולכן חשוב לטפל גם בבעיית הלחץ הנפשי והדיכאון בשיטות אחרות שכן לא מוכרת שום תרופת מרשם שמטפלת בברוקסיזם. חריקת שיניים היא הרגל לא רצוני ולכן חשוב לאתר מוקדם ככל הניתן את התופעה כך שניתן יהיה להפחית ולמנוע את הנזק שנגרם לשיניים. משתמשים בסד בעיקר בלילה ובמקרים מסוימים גם במהלך היום.