טיפולי שיניים בסדציה
סדציה (סדציה IV) בין וורידית מכונה גם טשטוש או הרגעה היא טכניקת הרדמה מקומית שימושית ונפוצה בטיפולי שיניים (ובכלל) המהווה אלטרנטיבה ראויה להרדמה מלאה ומחייבת נוכחות של רופא מרדים. בסדציה, ובניגוד למה שחושבים, המטופל עירני למשך כל ההליך אולם הוא מטושטש ואינו מודע לזמן שחולף במהירות או לכאב שעלול להופיע. סדציה נכנסת לתוך התפר שבין ההרדמה המקומית לבין ההרדמה הכללית. מצד אחד, היא יכולה להתבצע כמעט בכל מרפאת שיניים (המאובזרת בציוד הכרחי) בשונה מהרדמה כללית שחייבים לעבור בחדר ניתוח ומצד שני, היא לא ממש רחוקה מההרדמה הכללית שכן המטופל למעשה ״מנוטרל״ כמעט לחלוטין.
סוגי סדציה בטיפולי שיניים
בשעה שמטופלים רבים עוברים טיפולי שיניים תחת הרדמה מקומית פשוטה תוך הזרקת נובוקאין לחיך, אחרים מעדיפים שלא להיות מודעים כלל למה שמתחולל בחדר הטיפולים במרפאה. מטופלים כאלו ימצאו בסדציה אפשרות מצוינת. את הסדציה, שמוגדרת בהנחיות לסדציה והרדמה כללית ברפואת שיניים מטעם משרד הבריאות ובריאות השן, נהוג לחלק לשלושה:
סדציה נשאפת - סדציה נשאפת היא שינוי הפיך ומבוקר במצב ההכרה שמתרחש עקב שאיפת תערובת מבוקרת של חנקן דו חמצני.
סדציה הכרתית - בסדציה זו יחול שינוי הפיך ומבוקר במצב הכרתו של המטופל ע״י מתן תרופות. בסדציה הכרתית המורדם שומר על תגובות חיוניות והוא מגיב למגע יד או מסוגל לפקוח את עיניו כאשר קוראים בשמו. למרות שהמטופל יכול להגיב לסביבה, הוא נמצא במצב רגיעה עמוק ואדיש לתהליך ולסביבה. הסדציה ההכרתית גורמת לשכחה כך שהמטופל אינו זוכר את האירוע. הציוד הדרוש להרדמה שכזו הוא מכשירי ניטור (מוניטור), מערכות הנשמה וציוד לשעת חירום, בנוסף, דרושות תרופות ספציפיות ועזרים כגון קטטר IV, תמיסות IV ועוד.
סדציה עמוקה - בסדציה עמוקה יחול שינוי הפיך ומבוקר במצב הכרתו של המטופל, הרפלקסים החיוניים ירודים אולם קיימים והמורדם אינו מגיב למגע יד והוא אף אינו מסוגל לפקוח את עיניו כאשר קוראים בשמו.
מתי הסדציה מומלצת?
ממליצים על סדציה כאשר הטיפול מורכב ומצריך זמן רב, או כאשר המטופל זקוק למספר תהליכים שונים והוא מעוניין לסיים איתם במקביל תוך מפגש אחד. סיבות אחרות לביצוע סדציה יכולות להיות קשיים בהרדמה מקומית, טיפול בילדים שאינם משתפים פעולה, טיפול באנשים הסובלים מבעיות נפשיות או נכים שאינם מסוגלים לשבת בנינוחות על כסא השיניים לפרקי זמן ארוכים יחסית. סדציה גם מומלצת למטופלים הסובלים מחרדה דנטלית ופוביות מרופאי שיניים.
תגובת המטופל לאחר הסדציה
כל מטופל מגיב בצורה שונה לסדציה, אי לכך, זמן ההחלמה משתנה בין המטופלים. מכל מקום, רוב המטופלים מרגישים ערניים מיד לאחר שמפסיקים את מתן התרופה לוריד. ההנחיה לאחר סדציה היא לא לנהוג ולא לבצע כל פעולה המצריכה ערנות וזהירות לפחות למשך 24 השעות הקרובות שלאחר ההליך. לעיתים תחושו בחילות בהן ניתן לשלוט ע״י מתן תרופות שיקלו משמעותית על תחושת הבחילה. מומלץ לישון היטב בימים הראשונים שלאחר ההליך ולשתות הרבה מים במהלך כל שעות היום. מטופלים רבים העידו כי רמות הכאב להם ציפו ביום שאחרי היו פחותות בהרבה מהכאב בפועל, הסיבה לכך לא נחרצת ומקורה כנראה בנינוחות שמאפיינת את המטופלים שעברו סדציה, הללו אינם נמצאים בסטרס במהלך הטיפול וכתוצאה מכך רופא השיניים אינו צריך להפעיל כוח מיותר במהלך הטיפול עצמו.
תופעות לוואי (חיוביות ושליליות) לאחר סדציה
אמנזיה אנטרוגרדית (Anterograde amnesia) - השפעת התרופות המרדימות הניתנות בסדציה, מותירה זכרון מעורפל או שלחילופין הזכרון מההליך נעלם לחלוטין.
פחות כאבים לאחר ההליך - פחד וחרדה משפיעים על מספר אספקטים בגוף, למשל הם גורמים לשחרור כימיקלים מסוימים במוח המכניסים את המטופל ללחצים מיותרים, הם אף גורמים להפרשת הורמון בשם אדרנלין (אפינפרין) שמכניס את הגוף למצב הישרדותי כדי להתמודד פיזית עם איום או סכנה מיידית. הגוף, ״יודע״ מראש שכאב עומד להגיע ולכן הוא מותח את השרירים גם במצב של חוסר הכרה, וגורם לכאב נוסף לאחר הטיפול. תפיסת המטופל שעומד לעבור טיפול שיניים בסדציה משתנה מקצה לקצה בהקשר של כאב - המטופל יודע שהוא לא אמור לסבול מכאבים ולכן הוא משוחרר ונינוח לחלוטין וכך גם השרירים לאחר ההליך.
יובש בפה - התרופות שניתנות בסדציה מייבשות את הרוק ומאפשרות לרופא השיניים לבצע את הטיפול בסביבה יבשה.
בחילה - בסיום ההליך חלק מהמטופלים יסבלו מבחינה הניתנת לשליטה כאמור ע״י תרופות מסוימות.
סיכונים בטיפולי שיניים בסדציה
סדציית יתר - הסיכון המשמעותי ביותר נובע עקב סדציית יתר. סדצייה עמוקה מעבר לרצוי, עלולה להיות מסוכנת במיוחד בקבוצות בעלות איפיונים רפואיים מסוימים. אם המטופל עומד לאבד את ההכרה, על הרופא המרדים לחדול מיידית מההרדמה ועליו להחזיר את המטופל להכרה.
תפקוד נשימה - שֵׁפֶל בתפקוד הנשימה הוא סיכון אפשרי כתוצאה מהשימוש בתרופות הסדציה. הסיכון גדל במקרה של סדציית יתר. נשימת המורדם והחמצן הרווי בדם חייבים להיות מנוטרים באופן קבוע, הניטור מבוצע עם מכשיר ניטור לרווי חמצן בדם היקפי הנקרא פעימת אוקסימטר (מכשיר למדידת אחוז ההמוגלובין המחומצן בדם). במידה וישנו סימן כלשהו לשפל במערכת הנשימה, המכשיר יעודד את הפציינט לנשום עד שמנת היתר תתפוגג, במקרים קשים יותר דרושה אספקת חמצן מיידית, בזרימה של לפחות 15 ליטרים לדקה.
שטפי דם - היווצרות שטפי דם באזורים אליהם מחדירים צינוריות לורידים.
אמנזיה (שכחה) - האמנזיה נגרמת מהשפעת תרופות הטשטוש והיא תופעת לוואי שכיחה כתוצאה מדיספניאה (קשיים בנשימה או קוצר נשימה).