תרופות סבתא להלבנת שיניים
ככול שמתבגרים השיניים משחירות, משטחי האמייל נוטים להיות דקים ובהירים יותר והשכבה הפנימית של השיניים (דנטין) הופכת לשקופה יותר. אלמנטים כרומוגנים (חומרים שיוצרים צבע בהשפעת חמצון) במשקאות המכילים קפאין ותה צמחים, נזק עצבי כתוצאה מפציעה וסוגים שונים של אנטיביוטיקה שנטלתם בגיל צעיר ישפיעו על לובן השיניים וגורמים לכך שהשיניים יקבלו גוון צהבהב חום. לפי האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים. הכתמים בשיניים גורמים לאנשים לחוש אי נוחות רבה ולכן זה לא מפתיע שצמחה לה תעשייה שמגלגלת מיליונים במשחות להלבנה, מי שטיפת פה ומוצרים נלווים אחרים. קיימות שיטות הלבנה מקצועיות להבהרת שיניים הן במרפאה (מומלץ) והן בבית וישנן גם תרופות סבתא להלבנת שיניים שלא עולות כסף עליהן תוכלו לקרוא בהמשך.
תותים להלבנת שיניים
תרופת סבתא ידועה להלבנת שיניים היא תותים. משתמשים בתותים בגלל שהם משופעים באנזים הידוע כחומצת מליק (משחות שיניים מלבינות מכילות את אותה החומצה). מצחצחים שיניים עם המיץ של התותים ומשאירים על השיניים למשך דקה, לאחר מכן שוטפים את השיניים עם מי שתייה רגילים. ידוע כי הסיבים בתותים פועלים בנוסף כמו תמיסת ניקוי אורגנית שמסירה מיקרו-אורגניזם מהשיניים ומחלל הפה. אפשר גם לשפשף את התותים על השיניים או פשוט לייצור משחת שיניים שעשויה מתותים. לאחר שסיימתם להשתמש בתותים חשוב לצחצח את השיניים עם משחת שיניים רגילה שכן התותים מכילים גם גלוקוזה שעלולה להשפיע לרעה על השיניים.
תפוח, גזר, סלרי ופרי הדר
תפוח, גזר וגם סלרי משפיעים בדומה למסיר כתמים אורגני, הם משפרים את ייצור הרוק, שהוא מרכיב משלים לרחצת הגוף. המזון הזה עשיר במיוחד בוויטמין C, שעוזר למניעת מחלות חניכיים כמו ג’ינג’יביטיס. פרי הדר כמו תפוזים ואננס תורמים גם הם לחלל הפה שייצר עודף רוק אשר עוזר בשטיפת הפה ומלבין את השיניים. לימון במיוחד, תורם רבות להלבנה והוא מבהיר ומבריק את השיניים. מומלץ לשטוף עם חמישים אחוז מי שתייה וחמישים אחוז מיץ לימון טרי פעמיים בשבוע, אך לא יותר ואף פעם לא עם מיץ לימון טהור. שימוש מוגזם בלימון יכול להיות חומצתי ביותר והרסני כלפי אמייל השן.
סודה לשתייה
ידוע כי סודה לשתייה היא אחד המרכיבים החזקים ושאינם מסוכנים להלבנה וזאת בגלל העובדה שהיא מנטרלת חומצות שמעלימות כתמים שנוצרים על אמייל השן. הסודה לשתייה לא רק מלבינה היא גם מנקה את השיניים והפה. משתמשים בסודה לשתייה כבר מאות שנים עוד לפני הגילוי של משחת השיניים. כל מה שצריך לעשות הוא לקחת מעט מהסודה לשתייה ולהכין משחת שיניים, להוסיף מעט מים עם מלח ולצחצח ולשפשף את השיניים כמו בצחצוח שיניים רגיל. לאחר מכן יש לשטוף את השיניים והפה היטב כדי להסיר את כל הסודה לשתייה מהפה. השימוש בסודה לשתייה בריא יותר מאשר פרוקסיד חמצן, אך אין להשתמש בסודה לצחצוח רגיל אלא רק פעמיים בשבוע.
פרוקסיד מימן
זהו למעשה החומר המפורסם והיעיל ביותר להלבנה. פרוקסיד מימן הוא נוזל חיוור בצבע צִיאָן (צבע כחול ירקרק). פרוקסיד מימן הוא חומר כימי שעוזר ומתאים לשימוש אנטי-בקטריאלי, לחיטוי, חמצון ועוד, הוא עוזר גם במניעת ההתקדמות של מיקרו אורגניזם ועוצר זיהומים בקטריאליים ומצמצם ריחות לא נעימים שנגרמים בגלל אותם מיקרו-אורגניזם. זהו גם מרכיב שנמצא במשחות השיניים שמחטים ושוטפים איתן את הפה. זו גם הסיבה מדוע פרוקסיד מימן מתאים ויעיל בהלבנה והוא כשלעצמו מרכיב חזק. החומר מאושר על ידי ה- FDA האמריקאי לשטיפות פה עם תמיסה בריכוז של 3% להלבנת שיניים. לכן הוא גם פועל נגד כתמי שיניים קשים על ידי פירוק המולקולות של הכתם.
אפר של עץ
אפר של עץ מכיל מימן של פוספט שיכול לשמש כחומר מלבין לשיניים. הפעולה כרוכה בהוספת אפר למשחת השיניים בזמן הצחצוח. יש לקחת בחשבון כי מי חמצן של פוספט עשוי להיות חומר אגרסיבי (מכרסם) במידה רבה שעלול עקב כך להזיק לאמייל השן. מומלץ להשתמש רק בכמות קטנה של אפר ולאחר מכן לשטוף היטב.
ההיסטוריה של תרופות סבתא להלבנת שיניים
עוד מימי המצרים הקדמונים, לפני 4000 שנים השתמשו בתרופות סבתא להלבנת שיניים. המצרים השתמשו במשחות שיניים שהוכנו מאבן ספוג ומחומץ לבן גם לניקיון וגם להלבנה. צורות אחרות של הלבנת שיניים היו גם בתרבויות קדומות אחרות כאשר השתמשו בחומצות ובמוצרי אמוניאק שהונחו ישירות על השיניים. שיטות אלו רחוקות שנות דור מהקדמה של ימנו אך בחלק מהמרכיבים שעשו בהם שימוש בעבר משתמשים גם כיום. להלן חלק מתרופות הסבתא בהם השתמשו אבותינו:
לעיסת מקלות הלבנה - הצמרת הלבנה של עץ האוּלְמוּס (בּוּקִיצָה), עצמות או חומרים שעובדו לשם כך שימשו להלבנה, למרות שהדבר נשמע מוזר, החיכוך עם השיניים פעל אולם הוא עדיין היה רחוק כאפס מהרומאים אשר האמינו כי השתן האנושי שומר על שיניים לבנות, ולמרבה הפלא משתמשים כיום באמוניאק אוראה (שתנן) כמרכיב של הרבה מוצרים להלבנת שיניים. המוצרים של אתמול נחשבים לפרימיטיביים אך ללא ספק הם אלה שסללו את הדרך ליכולות ולטכנולוגיה שרפואת השיניים כיום יכולה להעניק.
מברשת שיניים וחומצת חנקן - בימי קדם, מברשת השיניים הייתה עשויה ממקל או מעצם שבקצהו קבוצות זיפים, הזיפים הוכנו בדרך כלל משערות של חזיר או מחיות אחרות עם שיער בהיר. טיפולי השיניים בזמנו בוצעו עד כמה שזה נשמע מוזר אצל ספרים. הספרים היו הראשונים ששימשו כרופאי שיניים כאשר ההלבנה בוצעה עם חומצת חנקן. חומצת החנקן העניקה אומנם לשיניים מראה לבן יותר אולם היא גם הרסה את אמייל השן וגרמה לנזקים לא מבוטלים עד לאובדן השיניים.